אֵין שִׁיר אֶחָד בּוֹ לֹא שִׁקַּרְתִּי

בְּשׁוּרָה אַחַת, שְׁתַּיִם, מַקְסִימוּם בְּכֻלָּן.

רָצִיתִי לְהַרְשִׁים אֶת אִמָּא וְאַבָּא, אֶת הַחֲבֵרִים וְכַמּוּבָן נָשִׁים

בִּרְגִישׁוּתִי לִכְאוֹרָה, לְעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת

הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בִּקְלִישָׁאוֹת, אֲמִירוֹת בְּעָלְמָא

יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ עַצְמִי וְלִרְאוֹת קֻפְסָא

מְלֵאָה בְּחִנְחוּן שְׂפָתַיִם מְצַקְצְקוֹת

בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת, לֹא הָיָה בִּי כְּלוּם

מֶלֶל צָרוּף שֶׁל רִיק דֶּקָדֶנְטִי,

אוּלַי, הָיְתָה פַּעַם אַחַת שֶׁכִּמְעַט וְהָיָה לִי מַשֶּׁהוּ

לוֹמַר, אֲבָל גַּם הוּא נִשְׁתַּכֵּחַ

פָּחַדְתִּי שֶׁאֶהֱיֶה חוֹשְׂפָנִי יֶתֶר עַל הַמִּדָּה

וְלֹא אֵדַע לָצֵאת מֵהַסְּתִירָה

שֶׁכְּבָר יְדוּעָה, לִי וְלַאֲחֵרִים,

שֶׁאֲנִי אֶחָד שֶׁמַּחְבִּיא, מְרַסֵּן, פַּחְדָן

גַּם לֹא רָצִיתִי שֶׁיַּגִּידוּ עָלַי דְּבָרִים רָעִים

וּבְעִקָּר שֶׁאֲנִי טִפֵּשׁ, לֶבַנְטִינִי גַּס רוּחַ

שֶׁהַמִּלִּים שֶׁלִּי מְזַעְזְעוֹת וּבִלְתִּי נִסְלָחוֹת

שְׁגוּיוֹת וּפוֹגְעָנִיּוֹת, מָעֳתָקוֹת, בָּנָלִיּוֹת

וְשֶׁאֵין בִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים

נְכוֹנִים שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ בִּי

בְּכָל זֹאת, כָּתַבְתִּי

וְעַל כָּךְ רָצִיתִי לְהִתְנַצֵּל

לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵעֹמֶק הַלֵּב

כַּמּוּבָן שֶׁאֵין דָּבָר מִדְּבָרַי

שֶׁיֵּשׁ לָקַחַת בִּרְצִינוּת יְתֵרָה

וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּבוּנָה, גַּם זוֹ שֶׁל סַכֵּי עֵינַיִם

נִרְתָּע, בְּצֶדֶק.